המטה הלאומי לבינה מלאכותית הציג בכנסת תוכנית להרחבת תשתיות המחשוב בישראל, הקמת מחשב קוונטי, קידום מפעל שבבים והכשרת כארבעה מיליון עובדים. החל מספטמבר 2026 צפויים תלמידי כיתות ח' ללמוד אוריינות בינה מלאכותית, אך המבחן המרכזי יהיה הבטחת התקציב, החשמל והתשתיות הנדרשות למימוש היעדים
המטה הלאומי לבינה מלאכותית הציג בכנסת את עיקרי התוכנית האסטרטגית שנועדה להציב את ישראל בין המדינות המובילות בעולם בתחום. התוכנית כוללת יעד להקמת תשתית המבוססת על 100 אלף מעבדי בינה מלאכותית, קידום מחשב קוונטי ישראלי, ניסיון להביא להקמת מפעל שבבים מתקדם והכשרה רחבת היקף של כוח העבודה בישראל.
התוכנית הוצגה בוועדה בראשות ח"כ אורית פרקש־הכהן במסגרת דיון בהחלטת הממשלה לקידום תחום הבינה המלאכותית. ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, תא"ל במילואים ארז אסקל, העריך כי מימוש התוכנית ידרוש תקציב ממשלתי של כחמישה מיליארד שקל בשנה. תוכנית רב־שנתית הכוללת יעדים מדידים, לוחות זמנים ומקורות תקציביים אמורה להתגבש עד סוף 2026, לקראת הכנת תקציב המדינה לשנת 2027.
100 אלף מעבדים – במימון השוק הפרטי
אחד היעדים המרכזיים שהציג המטה הוא הקמת תשתית לאומית בהיקף של 100 אלף מעבדי AI בשנים הקרובות. לפי המתווה המסתמן, המדינה אינה אמורה בהכרח לרכוש ולהפעיל בעצמה את מלוא כוח המחשוב, אלא לעודד חברות פרטיות להקים את התשתיות ולשמש לקוח משמעותי שלהן.
המודל נועד להרחיב את כוח המחשוב הזמין לחברות ישראליות, למוסדות מחקר, למערכת הביטחון ולמשרדי הממשלה, מבלי להטיל את מלוא עלויות ההקמה והתפעול על תקציב המדינה. במקביל מקודמת הכרה בחוות שרתים כתשתית לאומית, שתאפשר לקצר הליכי תכנון ולהאיץ את הקמתם של מתקני מחשוב גדולים.
מדובר בתשתית בסיסית לפיתוח ולאימון מודלים מתקדמים. ללא גישה מספקת למעבדים גרפיים ולמערכות מחשוב עתירות ביצועים, חברות ומוסדות מחקר בישראל עלולים להישאר תלויים בספקי ענן ובתשתיות הנמצאות מחוץ למדינה.
מפעל שבבים ומחשב קוונטי ישראלי
נדבך נוסף בתוכנית הוא ניסיון לקדם הקמת מפעל מתקדם לייצור שבבים בישראל בשיתוף אחת מחברות השבבים הבינלאומיות. בשלב זה מדובר בשאיפה אסטרטגית ולא בפרויקט שאושר או תוקצב במלואו, אך במטה רואים ביכולת לייצר רכיבי מחשוב מתקדמים מרכיב מרכזי בעצמאותה הטכנולוגית של ישראל.
לצד זאת הכריז המטה על כוונה לבנות מחשב קוונטי ישראלי. מפת הדרכים לפרויקט צפויה לפרט את המטרות הטכנולוגיות, מודל ההקמה, השותפים האפשריים והקשר בין התשתית הקוונטית לבין האקדמיה, מערכת הביטחון והתעשייה.
חיבור בין כוח מחשוב מבוסס AI, ייצור שבבים ויכולות קוונטיות עשוי ליצור בישראל תשתית מחקר ופיתוח רחבה יותר. עם זאת, כל אחד מהפרויקטים דורש השקעות גבוהות, כוח אדם מיומן ושיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות, ולכן מימושם צפוי להימשך שנים.
לימודי בינה מלאכותית מכיתה ח'
התוכנית אינה מתמקדת רק בתשתיות חומרה. החל מספטמבר 2026 צפויים לימודי אוריינות בינה מלאכותית להשתלב בכיתות ח'. המטרה היא להקנות לתלמידים הבנה בסיסית של אופן פעולת מערכות AI, שימוש אחראי בכלים, בדיקת אמינות המידע וזיהוי מגבלות וסיכונים.
במקביל, כעשר תוכניות תואר חדשות בתחום הבינה המלאכותית צפויות להיפתח במוסדות להשכלה גבוהה. תקציבים נוספים מיועדים להחזרת חוקרים ומומחים ישראלים מחו"ל ולחיזוק יכולות המחקר המקומיות.
המטה מקדם גם תוכנית להכשרת כארבעה מיליון עובדים במשק. מדובר ביעד רחב במיוחד, שאמור לכלול לא רק מתכנתים ומהנדסים, אלא גם עובדים בתחומי התעשייה, החינוך, הבריאות, התחבורה, השירותים והניהול.
האתגר יהיה להתאים את ההכשרות לצרכים השונים של כל ענף. הכשרה בסיסית לשימוש בכלי AI אינה דומה להכשרת מפתחי מודלים, מנהלי מערכות, חוקרי אלגוריתמים או עובדים הנדרשים לפקח על החלטות שמתקבלות באמצעות מערכות אוטומטיות.
שלושה תחומים שבהם ישראל מבקשת להוביל
לדברי אסקל, האסטרטגיה הישראלית תתמקד בשלושה תחומים שבהם למדינה עשוי להיות יתרון יחסי.
התחום הראשון הוא שילוב בין סייבר לבין בינה מלאכותית בטוחה, לרבות הגנה על מודלים, מניעת מתקפות, אבטחת מידע ופיתוח מערכות AI שניתן להפעיל בסביבות רגישות.
התחום השני הוא שימוש בבינה מלאכותית לפתרון בעיות מעשיות בתחומי הבריאות, החינוך והתחבורה. לצורך כך נשקלת הקמת מעבדות לאומיות שיאפשרו לחברות, חוקרים ומשרדי ממשלה לבחון מערכות בתנאי אמת.
התחום השלישי הוא חיבור בין תוכנה לעולם הפיזי – רובוטיקה, מערכות אוטונומיות, תעשייה חכמה וטכנולוגיות ביטחוניות. במטה מעריכים כי הניסיון שנצבר בישראל בתעשיות הביטחוניות ובמערכות משולבות עשוי לספק בסיס לפיתוח חברות וטכנולוגיות אזרחיות חדשות.
"הבינה המלאכותית היא הנפט החדש, והנפט הזה הוא יציר אדם ולכן זו הזדמנות אדירה למדינת ישראל", אמר אסקל בדיון. לדבריו, המועדון העולמי של המדינות המובילות בתחום הולך ומתגבש, ולכן ישראל נדרשת לפעול במהירות כדי להיכנס אליו בעמדת הובלה ולא רק כצרכנית טכנולוגיה.
צוואר הבקבוק: רשת החשמל
לצד היעדים הטכנולוגיים, הדיון המחיש את היקף האתגר האנרגטי. נציג רשות החשמל מסר כי התקבלו בקשות לחיבור חוות שרתים בהספק מצטבר של כ־20 אלף מגה־ואט – נתון הגבוה מכלל הביקוש הנוכחי לחשמל בישראל.
ברשות החשמל מעריכים כי ניתן יהיה לספק את החשמל הדרוש להפעלת 100 אלף מעבדי AI ואף מעבר לכך, אך הדבר יחייב השקעות נרחבות בתחנות כוח, קווי הולכה, תחנות משנה ומערכות אגירת אנרגיה. הקושי צפוי להיות משמעותי במיוחד באזור המרכז, שבו מרוכז חלק גדול מהביקוש לחוות שרתים אך אפשרויות הרחבת הרשת מוגבלות.
המשמעות היא שהקמת תשתית AI אינה רק פרויקט של תעשיית ההייטק. היא מחייבת תכנון משולב של משק החשמל, הקרקעות, מערכות הקירור, תשתיות התקשורת והליכי הרישוי. ללא תיאום בין המערכות, גם השקעות פרטיות בהיקף של מיליארדי שקלים עלולות להיתקע בשל מחסור בחיבורי חשמל זמינים.
עצמאות טכנולוגית הופכת לסוגיית ביטחון לאומי
יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש־הכהן, הדגישה כי המלחמה והחשש מהפסקת שירותים מצד חברות בינלאומיות המחישו את התלות של ישראל בתשתיות מחשוב וענן זרות.
לדבריה, חברה המספקת שירותים לצה"ל אינה יכולה להחזיק ביכולת להפסיק אותם משיקולים אידיאולוגיים. היא קראה להסדרה משפטית של ההתקשרויות ולהפחתת התלות ביכולת של גורמים חיצוניים "להוריד את השלטר" על מערכות ישראליות – הן בתחום הטכנולוגיה והן בתחום האנרגיה.
הגישה הזאת מציבה את תשתיות ה-AI לצד תשתיות לאומיות אחרות, דוגמת חשמל, תקשורת ומים. ככל שמערכות ממשלתיות, ביטחוניות וכלכליות מסתמכות יותר על בינה מלאכותית, כך גדלה החשיבות של זמינות כוח מחשוב מקומי, הגנה על הנתונים ויכולת להמשיך לפעול גם בעת משבר.
המבחן יהיה בתקציב 2027
למרות היעדים השאפתניים, התוכנית עדיין נמצאת בשלב שבו חלק ניכר מהמהלכים דורשים תעדוף, תכנון מפורט והקצאת תקציב. פרקש־הכהן קראה למטה להתמקד בראש ובראשונה בתשתיות ובהון האנושי, ולהציג למשרדי הממשלה יעדים ברורים, תאריכי ביצוע ולוחות זמנים.
הצורך בתוכנית מתוקצבת מקבל משנה חשיבות על רקע דוח מבקר המדינה שפורסם ביוני 2026. לפי הדוח, אף שישראל נהנית מאקו־סיסטם טכנולוגי מפותח, מחקר איכותי ותעשיית חדשנות משמעותית, היא התקשתה עד כה לתרגם את היתרונות הללו לתוכנית ממשלתית ארוכת טווח הכוללת תקציב, חלוקת אחריות ומנגנוני מדידה ובקרה.
לכן, ההכרזה על 100 אלף מעבדים, מחשב קוונטי ומפעל שבבים היא רק נקודת הפתיחה. המבחן המעשי יהיה יכולתה של הממשלה להפוך את רשימת היעדים לתוכנית ביצועית ומתוקצבת – ולחבר בין תעשיית ההייטק, האקדמיה, מערכת החינוך, משק החשמל ומערכת הביטחון.
בלי תשתיות מחשוב ואנרגיה, היעדים יישארו על הנייר. עם השקעה ארוכת טווח ותיאום בין המערכות, התוכנית עשויה להפוך את הבינה המלאכותית ממנוע צמיחה של חברות הייטק בודדות לתשתית לאומית המשפיעה על כלל המשק הישראלי.
