משרד האוצר מציע במסגרת חוק ההסדרים 2026 להשקיע סכום עתק של 1.3 מיליארד שקל במהלך חמש השנים הקרובות בתשתיות מחשוב-על לטובת מחקר אקדמי בתחום הבינה המלאכותית (AI). המהלך נועד לחזק את מקומה של ישראל בצמרת תעשיות עתירות הידע ולהתגבר על חסמים קיימים.
הצורך: להתמודד עם עלויות גבוהות
נכון להיום, העלות הגבוהה של שימוש במחשבי-על (Supercomputers) מקשה מאוד על חוקרים ישראלים לבצע מחקרים מתקדמים ב-AI, תחום שדורש כוח חישוב אדיר. המכון הלאומי לחדשנות נועד להתמודד עם שלושה חסמים עיקריים שזוהו על ידי אגף התקציבים, רשות החדשנות והוות"ת:
- העלות הגבוהה של השימוש במחשבי-על.
- תחרות על זמני המחשוב עם משתמשים מסחריים קבועים.
- היעדר ידע וניסיון מספקים בהפעלת מחשבי-על.
עיקרי התוכנית: אלף מעבדי GPU בשנה
ההשקעה הממשלתית, שתסתכם ב-1.3 מיליארד שקל עד שנת 2030, תוקצה בשלב ראשון לרכישת שירותי מחשוב בהיקף של אלף מעבדי GPU (מעבדים גרפיים רבי עוצמה המשמשים להפעלת בינה מלאכותית) מדי שנה. המטרה היא להגיע ל-5,000 מעבדי GPU עד 2030.
- מימון: המדינה תממן 80% מהעלות, ואילו ה-20% הנותרים יגיעו מתקציבי המחקר של החוקרים.
- בחינה עתידית: לאחר שנה וחצי של פעילות, תיבחן האפשרות לשנות את ייעוד התקציבים לרכישה פיזית של מחשב-על, במקום קניית שירותי מחשוב.
האסטרטגיה הלאומית ל-AI
הצעת האוצר היא חלק מהאסטרטגיה הממשלתית הרחבה להטמעת ישראל במהפכת הבינה המלאכותית. המטרה היא להשקיע בתשתיות מחשוב ייעודיות לטובת מחקר אקדמי, בדומה למדינות מובילות בעולם כגון גרמניה, שוויץ, בריטניה וארה"ב, שהשקיעו מאות מיליוני דולרים בהקמת מרכזי מחשוב ייעודיים לצרכי AI.
ההחלטה צפויה להיכנס לתוקף עם אישור חוק ההסדרים, ותאפשר למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל להתגבר על החסמים, להאיץ את המחקר, ולשמור על מעמדה של ישראל כמובילת חדשנות עולמית בתחום הבינה המלאכותית.



